הכרעת דין בתיק ת"פ 13932-08-09

כללי

1.         התביעה מייחסת לנאשם 1 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן "החוק") שבועת שקר עבירה לפי סעיף 239 לחוק, בידוי ראיה, עבירה לפי סעיף 238 לחוק.

2.         התביעה טוענת כי במהלך חודש דצמבר 2000 זייף הנאשם בעצמו או באמצעות אחר מטעמו שטר חוב על סך 160,000 ש"ח באופן שנחזה להיות שטר חוב שנעשה בשנת 1994 על ידי סעדיה צבירי לטובת חברת א.א חלופה 1990 בע"מ.

3.         הנאשם הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע השטר במטרה לקבל כספים במרמה מסעדיה צבירי.

            הנאשם הציג את עצמו כמנהלה של חברת א.א חלופה 1990 בע"מ (חברה שנמחקה מרישום בשנת 1999).

4.         הנאשם הציג מצג שווא בפני לשכת ההוצאה לפועל, לפיו המציא כדין לצבירי את מסמכי ההוצאה לפועל. על גבי אישור המסירה רשם הנאשם בכזב כי ביום 22.12.2000 סירב צבירי לקבל את המסמכים וכי לא נמצא איש בבית צבירי ולכן הדביק את המסמכים על דלת הבית.

5.         הנאשם צירף תצהיר לאישור המסירה הכוזב והצהיר בכזב שביקר בכתובתו של צבירי, מסר לו את המסמכים והלה סירב לחתום על קבלתם.

6.         בהסתמך על אישור המסירה הכוזב ותצהיר השקר, מונה כונס נכסים, לנכס הרשום על שמו של מר צבירי בלשכת רישום המקרקעין,  דהיינו שטח אדמה של 4,999 מ"ר באזור רשפון הידוע כגוש 6675 חלקה 140.

7.         בסופו של ההליך הנכס נמכר ב 375,000 דולר של ארה"ב ומתוך סכום זה קיבל הנאשם על סמך המצג הכוזב שפורט לעיל סך של 390,000 ש"ח.

8.         כתב האישום ייחס לנאשם 2 מעשים שונים אולם מאחר ונאשם זה נפטר לאחר הגשת כתב האישום נגדו ההליכים בעניינו הופסקו.

9.         לאחר שקיבל את מלוא חומר החקירה כפר הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

10.        הנאשם טען בכפירתו כי שטר החוב נשוא התיק הועבר לידיו מאת שותפו לעסקים מר אורי ירון ז"ל במסגרת חוב אותו חב לו.

            הנאשם טען כי כאשר ביקר בכתובתו של מר צבירי לא נמצא איש בדירה ולכן הדביק את המכתב על גבי הדלת.

            הנאשם טען כי בניגוד לאמור בסעיף 5 לעובדות כתב האישום הוא לא נתן תצהיר כוזב, אלא טעה לחשוב שהתצהיר עליו חתום משקף אל נכונה את מצב הדברים העובדתי.

11.        הצדדים ניהלו את הדיון בתיק בצורה עניינית ויעילה והגישו חומר רב שאינו שנוי במחלוקת.

12.        מן העובדות שאינן שנויות במחלוקת עולה כי שטר החוב לא נחתם ע"י מר צבירי וכי מר צבירי כלל לא היה בארץ בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.

מקובל על הצדדים כי שטר החוב על סך 160,000 ש"ח הינו שטר חוב מזויף.

13.        הנאשם טוען כי הוא קיבל לידיו את השטר בתום לב משותפו לשעבר שהיה חייב לו כספים בהאמינו כי מדובר בשטר כשר.

14.        בתיק זה העידו שלושה עדים עיקריים: שני עורכי דין שטפלו מטעם הנאשם בשטר החוב והנאשם עצמו. כמו כן הוגשו בהסכמה הודעות במשטרה של מספר עדים נוספים.